תלכו אתם לג'ימבוראיכס

ג'ימבורי הוא אחד המקומות השנואים עלי ללא ספק (חוץ מהג'ימבורי בקיבוץ, שהוא אגב בחינם). אני לא מרבה לבקר במקומות כאלה, אבל זורמת כשמזמינים אותי ומנסה להגיע באנרגיות חיוביות. ניסיתי בחיי שניסיתי להישאר באנרגיות חיוביות, גם כשביקשו ממני להוריד נעליים בשווי 700 ₪ ולהשאיר אותם ללא השגחה בקומה מתחת, בלי יכולת להתחייב שהן לא ייעלמו לי (וכמובן שבסוף עלו איתי למעלה, חבוקות בזרועותיי כתינוק), גם כשהיינו צריכות להתמודד עם ילדות מבוהלות משלל המפלצות והחייזרים המאיימים שהציצו וקפצו מכל פינה (הלו! זה מתחם לקטנטנים, מה ניש?), גם כשנאלצנו לשבת על הרצפה או על הצעצועים, פשוט כי לא סידרו במקום הקלסטרופובי הזה משהו ראוי להורים לשבת עליו ואפילו כשנתקלתי במיצג הפאלי הזה שגרם לי לחשוב לרגע שאני נמצאת בדאנג'ן.

16113882_10154459350259102_1242198045738303860_n

(למען הסר ספק, מעולם לא ביקרתי בדאנג'ן, אבל ככה בערך דמיינתי אותו)

בכל מקרה, הפיוז שלי כבר גם ככה היה על הקצה כשלמתחם המיועד לגיל הרך עד לגיל 7, ונמצא ללא השגחה של עובדים כלל (למרות שהמנהל טען בפני אחר כך שהם עולים "כל כמה דקות לבדוק שהכל בסדר" Well obviously  זה לא מספיק, ואני לא ראיתי שום נוכחות של עובדים בכל השעה וחצי שהיינו שם), נכנסו שני ילדים מגודלים, השתוללו בפראות אופיינית לגילם אבל לא לקטנטנים שסביבם, וצעקו על ילדה בת שלוש וחצי "עופי מפה". והילדה הזאת הייתה הבת של חברה שלי.

אז ניסיתי, באמת שניסיתי, לשתוק. ונשמתי עמוק. ואמרתי שאני לא מתערבת. וזה החזיק חמש דקות. נגשתי לפושטקים ושאלתי בני כמה הם, הם כמובן התחילו למלמל ולבלבל שאח שלהם שילם או שקר כלשהו אחר, אבל לא הרפיתי ושאלתי שוב. עד שלבסוף נפלט להם שהם בני 10 וביקשתי מהם לצאת תוך הסבר שהמתקנים למעלה מיועדים עד לגיל 7, אבל זה לא ממש עזר.

ארזתי את "תינוק הבאפלו" שלי ואת הילדה שגם ככה כבר נגמרה לה הבטרייה והתחילה להשמיע צפצופיי עייפות, וירדתי למטה. בשער של המתחם עמדה טינאייג'רית  שבטח מקבלת שכר מינימום כי ממש היה על הזין שלה מה שיש לי להגיד. בספק שהיא אפילו הקשיבה. היא לא עלתה למעלה להגיד להם שירדו, למרות שאמרתי לה שאין לי כוונה ללכת גם למנהל להתלונן ושתטפל בזה כי היא עובדת כאן (באמת רק רציתי כבר להסתלק משם כבר) אבל כאמור, היא לא זזה אז הלכתי לחפש אותו ולהתלונן. שוב. לא אתן למיני-ערסים לנצח, לא במשמרת שלי.

ואז הבנתי: ככה נראה מקום שמנוהל על ידי ילד, ומעסיק עובדים שעדיין לא ניגבו את שפם החלב שלהם, ואני בספק אם למישהו מהם יש ילדים. הוא לא ממש התרגש וניסה להגיד שהמתחם מיועד עד גיל 10. מעניין, ממש כמו גיל הילדים! לא יודעת, בשלט כתוב "עד גיל 7" וגם אף פעם לא ראיתי ילדים גדולים כל כך במתחמי ג'ימבורי, אבל אני לא אינדיקציה ועזבו את זה, אני אומרת לו שהם צעקו על ילדה קטנה "עופי מפה", אז למה הוא ממשיך לעמוד מולי ולא עולה למעלה להוציא אותם? ממש כמו העובדת שלו, זאת עם המבט החלול, שלא טרחה לעלות להוציא אותם משם כשפניתי אליה, ולא הלכה לדווח לו על זה כשביקשתי.

הוא המשיך לקשקש לי על החלטות של הנהלה כאלו ואחרות, ואני מנגד מנסה להסביר שזה לא בטיחותי לתת לילדים פראיים וגדולים להתפרע במתחם מוגן שמיועד לפעוטות, שנמצא ללא השגחת עובדים, וזה יכל עוד להמשך אבל אז אמרתי את מילות הקסם "אנחנו לא נחזור לכאן יותר" וכמובן הגישה קצת השתנתה והציעו לפצות את הילדות, כדי שלא יצאו בטעם רע, בסיבוב על איזה מתקן בקומה התחתונה של משחקי הוידאו, שנראתה יותר כמו תפאורה לסרט אימה מאשר מתחם משחקים. סירבנו בנימוס והלכנו.

נהריה, קניון ארנה, בבילון פארק. אל תלכו לשם, תעשו לעצמכם טובה. אני את שלי פרקתי.

Comments

comments

Category: Uncategorized
You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.
Leave a Reply

XHTML: You can use these tags: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>