תלכו אתם לג'ימבוראיכס

ג'ימבורי הוא אחד המקומות השנואים עלי ללא ספק (חוץ מהג'ימבורי בקיבוץ, שהוא אגב בחינם). אני לא מרבה לבקר במקומות כאלה, אבל זורמת כשמזמינים אותי ומנסה להגיע באנרגיות חיוביות. ניסיתי בחיי שניסיתי להישאר באנרגיות חיוביות, גם כשביקשו ממני להוריד נעליים בשווי 700 ₪ ולהשאיר אותם ללא השגחה בקומה מתחת, בלי יכולת להתחייב שהן לא ייעלמו לי (וכמובן שבסוף עלו איתי למעלה, חבוקות בזרועותיי כתינוק), גם כשהיינו צריכות להתמודד עם ילדות מבוהלות משלל המפלצות והחייזרים המאיימים שהציצו וקפצו מכל פינה (הלו! זה מתחם לקטנטנים, מה ניש?), גם כשנאלצנו לשבת על הרצפה או על הצעצועים, פשוט כי לא סידרו במקום הקלסטרופובי הזה משהו ראוי להורים לשבת עליו ואפילו כשנתקלתי במיצג הפאלי הזה שגרם לי לחשוב לרגע שאני נמצאת בדאנג'ן.

16113882_10154459350259102_1242198045738303860_n

(למען הסר ספק, מעולם לא ביקרתי בדאנג'ן, אבל ככה בערך דמיינתי אותו)

בכל מקרה, הפיוז שלי כבר גם ככה היה על הקצה כשלמתחם המיועד לגיל הרך עד לגיל 7, ונמצא ללא השגחה של עובדים כלל (למרות שהמנהל טען בפני אחר כך שהם עולים "כל כמה דקות לבדוק שהכל בסדר" Well obviously  זה לא מספיק, ואני לא ראיתי שום נוכחות של עובדים בכל השעה וחצי שהיינו שם), נכנסו שני ילדים מגודלים, השתוללו בפראות אופיינית לגילם אבל לא לקטנטנים שסביבם, וצעקו על ילדה בת שלוש וחצי "עופי מפה". והילדה הזאת הייתה הבת של חברה שלי.

more…

Comments

comments

דברים מגניבים במחירים שפויים באלי אקספרס

התמכרתי לאלי אקספרס. אני מודה. אני חוטאת לפעמים גם באיביי ואמאזון, אבל פחות. לדעתי הממשק של האפליקציה של אלי הוא שעשה לי את זה. מה לעשות, פריקית של UI טוב. משתדלת לשלוט בהתמכרות הזאת וקונה בעיקר בסיילים או דברים מגניבים (שצריך!) במחירים שאי אפשר למצוא בארץ.
מתי יש סיילים? ובכן, באליאקספרס חוגגים ב-11.11 את יום הרווק הסיני (אם תרצו ההפוך על הפוך של הוולנטיינז דיי) וזו לדעתי ומניסיוני המכירה הכי שווה שלהם. יש גם את בלאק פריידי ביום שישי האחרון של נובמבר בכל שנה (תקף לכל האתרים) ואחריו את סייבר מאנדי. וכמובן כריסמס (24.12) וחגיגות השנה האזרחית החדשה.

לפניכם, החלק הראשון של המציאות שלי באליקאספרס, בנתיים אלו הדברים שהגיעו. אני לא אוהבת להמליץ על משהו לפני שאני מקבלת אותו, כי לפעמים גם יש נפילות… אבל לשמחתי ברובם המענה מהמוכרים הוא מהיר ומשביע רצון.
אז, לבקשת הקהל, הינה הלינק לסוויטשירט המשגע של הסוס פוני/ חד קרן, בין אם זה ליום יום או לפורים 🙂 אפשר למצוא אותו בכמה צבעים – ורוד, סגול ותכלת. במידות 2T עד 10. לא מצאתי למבוגרים…

15424596_10154333863379102_1900580926_n

http://s.click.aliexpress.com/e/YrRj62B

את הקנייה האחרונה שלי כיוונתי בעיקר לקראת הנסיעה הקרבה להולנד בכריסמט עם גאיה. אפשר לומר שאין לנו ממש בגדים שמתאמים לאקלים האירופאי המקפיא שם. אחרי שיטוטים וחיפושים רבים הגעתי לחנות מקסימה שאני בהחלט שומרת במועדפים שלי. קודם כל אהבתי כמעט את כל הפריטים שלהם, המחירים שווים לכל נפש והיה ממש קשה לבחור… אבל הצלחתי לצמצמם ל-4 הכרחיים ומגניבים במיוחד:
more…

Comments

comments

גאיה בת ארבע!

זה היה יום וואו, כיאה לתחילתה של שנה שהולכת להיות וואו במיוחד. גאיה שלי בת ארבע! קשה להאמין, אבל הפיצקית שלי כבר שני שליש גובה ממני (לא שזה קשה במיוחד), חריפה ונבונה, שחקנית עם חוש הומור מפתיע וממשיכה להתייפות בכל יום ויום.

כבר שבועות ארוכים שהיא שואלת אותי "אמא, מתי כבר אהיה בת ארבע?" ואני יחד איתה מחשבת את החודשים, השבועות והימים עד שיגיע הגיל הנכסף. בניגוד לטרנד עוגות הקרח, ליידי גאיה ביקשה עוגת גיבור על, האהוב עליה ועל אבא שלה – ספיידרמן.

קיבלתי את האתגר, כולל הכנת עוגת פרווה (כי אצלנו בגן יש ילדים רגישים לחלב) וללא צבעי מאכל מלאכותיים (כי איכס אלוהים בא לי להקיא מיזה). אז נכנסתי לאינטרנטים וחיפשתי איך אפשר למצות צבעים באופן טבעי, ומצאתי שכרוב סגול יכול להפיק 3 צבעים חביבים במיוחד – סגול כמובן (שהוא הצבע האהוב על גאיה) ורוד פוקסיה (אם מוסיפים לתמצית הצבע מיץ לימון) וכחול (בתוספת של סודה לשתייה).

רימון אגב, שקראתי שיכול להוציא צבע אדום, לא ממש עבד (כמו שחשדתי כשהתחלתי להתעסק איתו). את שאר האופציות לצבע אדום (תות, דובדבן ועוד משהו ששכחתי) לא מצאתי בסופר אז נאלצתי לאלתר עם הצבעים, וזו התוצאה:

15139235_10154266629829102_574840363_n

לא אשקר, זה היה די מתיש ולקח שלושה ימים, ואפילו אמרתי ששנה הבאה אני פשוט קונה עוגה אצל איזו מקצוענית עוגות וסוגרת את הפינה הזאת בחמש דקות, אבל החיוך על הפנים שלה וזה שהיא לא הפסיקה לדבר על העוגה כל היום, על כמה היא הייתה יפה וטעימה, היה שווה לגמרי את כל המאמץ.

more…

Comments

comments

מעשה במדף שהפך למעקה

סאגת מיטת המעבר של גאיה הגיעה לסיומה, בזכות ארון מדפים אחד שעמד במרפסת ולא שרד את החורף על שלל סופותיו.

11086450_10152892790604102_757817488_o

לפני כמה חודשים הבנתי שכבר הגיע הזמן להפרד ממיטת התינוק של גאיה ולעבור למיטת מעבר. חשבתי שמדובר על גודל סטנדרטי וגיליתי לצערי שלכל חברה יש מידה טיפה שונה למיטות התינוק ומיטות המעבר. התבאסתי קשות. לא רציתי לעבור למזרון רגיל לפני שאני גומלת אותה מחיתולים (יש לנו מזרון נושם של נומו שאפשר לשטוף אותו ולהרים לו זווית כשמצוננים), ולא רציתי לחנוק את החדר הקטנטן שלה עם מיטת כזאת גדולה ובכלל הרגיש לי לא נכון לעבור מיד למיטת נוער, היא כזאת פיץ! אבל עכשיו, כשהתחלנו להשתמש בסיר באופן קבוע הייתי חייבת למצוא פיתרון ומהר. להזמין מיטה קוסטום מייד לא היתה אופציה, בעיקר כי זה ביזבוז של כסף ואני כידוע אנטי צרכנית.

more…

Comments

comments

מאמא שיימינג

גיל שנתיים הנורא. הזהירו אותי ממנו הרבה, השתטחויות, סרבנות, בכי וצרחות… כל החגיגה אצלנו עכשיו בפול פאוור. אבל אף אחד לא הזהיר אותי מהסביבה שתמיד מטריחה עצמה להתערב בעניינים לא לה. רק לפני שבועיים גאיה חגגה יומולדת שנתיים. במקום להגיד איך הזמן טס, חשבתי על כמה דברים ושינויים עברנו בשנה האחרונה ולא האמנתי שכל זה קרה בשנה אחת תמימה. לפי השכנים שלי אגב, סימני גיל שנתיים החלו לפי חודשיים. תיכף נגיע לזה.

 

מעבר לשינויים וההתפתחות של גאיה, כל הסביבה שלה השתנתה והשינוי הזה הביא איתו לא מעט אתגרים והתמודדויות לא פשוטות. אבא שלה ואני נפרדנו. הוא נשאר במרכז, אני חזרתי אחרי למעלה מעשור לגור בצפון, קרוב להורים כי זה לא פשוט לגדל ילדה לבד וכי הרבה יותר זול לחיות פה. גם החינוך כאן מעולה ואיכות החיים הרבה יותר גבוהה. לשמחתי אני עובדת מהבית כך שלפחות דבר אחד יציב בחיים היה ונשאר למרות כל הטלטלות.

פעם בשבועיים גאיה הולכת לישון אצל אבא שלה. זה לא קרה מיד עם המעבר כי פחדתי. פחדתי לא להיות לידה, לראות איך וכמה היא אוכלת, להרדים אותה, לקלח אותה וחס וחלילה לפספס משהו חדש שהיא עושה. אבל כשהרגשתי ששתינו מוכנות לזה עשינו ניסיון שעבר בהצלחה ומאז כבר כמה חודשים שהיא אצלו כל שבת שניה. כשהיא חוזרת ממנו אני מתמודדת כל פעם מחדש עם בעיות השינה שלה, שרק לא מזמן הסתדרו קצת אחרי שעברנו לצפון.

more…

Comments

comments

באלו השדיים

אני מניקה כבר מעל שנה וחצי. אני לא מחפשת מחיאות כפיים או פרס על זה, אבל בטח שלא רוצה לראות את הרמות הגבה שלכם או לשמוע כמה שזה מוגזם, מיותר או פטתי. כמו שאני (וגם אתם) נמנעת מלשפוט את מייבשות החלב בכדורים כי לא נאה להם ל"הרוס" את המרפסת, או אלו שבגלל שהיה קצת (או הרבה) קשה ויתרו על חווית הההנקה, כך אני גם מצפה מהסביבה להפסיק לדחוף את האף שלה לתוך הציצי שלי, גם אם אני בוחרת להניק בפומבי בלי להתחבא או להתבייש בזה.

לפני הלידה קראתי המון על הנקה, על כמה חשוב להניק בלבד בחצי השנה הראשונה וכמה מומלץ להניק מינימום שנתיים והחלטתי להניק כי זה הדבר הכי טבעי שיש. למעשה לא החלטתי את זה, פשוט זרמתי עם זה. זרמתי יותר נכון בהמשך, כי ההתחלה לא באה בקלות, למרות שמרגע שהגיחה לאוויר העולם היא התחברה לשד ולא עזבה אותו במשך שעה וחצי.

בימים הראשונים בבית החולים מצאתי את עצמי יושבת וסוחטת טיפות קולוסטרום לכפית. גאיה נולדה במשקל נמוך יחסית וכיוון שכל יום מבצעים שקילה ומודדים אותם ללא הרף, ברגע שהיא ירדה יותר מעשרה אחוזים ממשקל הלידה שלה (שזה סוגשל קו אדום), החלו ללחוץ עלי להוסיף לה תמ"ל. "החלב שלך לא מספיק" ציקצקו האחיות והורו לי לתת בקבוק אחרי ציצי.

לא אהבתי את זה בכלל. לא נראה לי טבעי לתת לתינוק תמ"ל למרות שמליוני תינוקות גדלו על זה ואף גדלו בסדר גמור. אז הלכתי למפגש בנושא ייעוץ הנקה שניתן ליולדות בביה"ח ושם אמרו לנו שאם התינוק לא יונק מספיק יש לסחוט כ-10 טיפות בכל שלוש שעות ופשוט לתת להם את זה בכפית. אחר כך הפטנט הזה עזר לי גם עם הגודש הנורא שקמתי אליו 3 ימים אחרי הלידה כשהקולוסטרום הפך לחלב של ממש.

1459219_10151836764949102_279651040_n

אני אוהבת להניק, לא אשקר. אם זה בגלל החיבור הבלתי אמצעי הזה ביני לבין גאיה, חיבור פרטי שלנו שאין לה או לי עם אף אחד אחר או אם זה בגלל ההורמונים שמופרשים בזמן ההנקה וגורמים לתחושת אופוריה, ממש כמו סטלה טובה מחומר רפואי. יחד עם זאת יש לכך מחיר, יש שיאמרו מחיר כבד, אבל לי אין שום בעיה לשלם אותו.

more…

Comments

comments

אין לי זמן אין לי, אמא כך אומרת…

זמן זה אולי הדבר הכי בלתי ניתן להשגה ברגע שאת נהיית אמא, וזה אחרי שצימצמתי כל סקטור אפשרי בחיים שלי: בעבודה ירדתי לחצי משרה, אם אני מצליחה לפגוש פעם בחודש איזו חברה (שזו משימה כמעט בלתי אפשרית כי כולן אמהות) או לקבוע פעם בחצי שנה עם שתי חברות ביחד זה על גבול הנס, על בילויים בערב אין בכלל מה לדבר (בעיקר גם כי פשוט אין לי כח) ואפשר לספור את הפעמים שיצאתי מאז שגאיה נולדה על כף יד אחת ואת האקטיביזם שמתי בצד לנוח יחד עם מכנסי הג'ינס הישנות והאהובות שלעולם כבר לא יעלו עלי.
במקום כל הפאן הזה אני עסוקה במרדף האינסופי אחר התחתית של סל הכביסה, בלהכין אוכל וגם להניק (לפעמים אפילו תוך כדי), לדאוג לסדר וניקיון מינימליים (כי יש גבול ויש גם עוזרת), בלשחק, לטייל ולשיר אינסוף שירי ילדים כולל המחשה בתנועה ובסוף היום לקלח ולהרדים, בלי להרדם בעצמי כי כמובן – תמיד יש עוד מה לעשות.
אני כל הזמן חושבת מה היה קורה אם לא הייתה לי מכונת כביסה, או מדיח, או עוזרת, או סופר קרוב לבית, או גוגל שיגיד לי מה זה הפריחה האדומה הזאת… מה היו עושות פעם האמהות? איך היה להן זמן למשהו בכלל? כשאת הכל למעשה הן היו צריכות לעשות מ-א' ועד ת' בעצמן. ואז אני מודה על כך שנולדתי בעידן בו הטכנולוגיה משרתת את האדם (אך עדיין לא השתלטה עליו סופית), עושה את מה שאימותנו היו צריכות להתאמץ עבורו בלחיצת כפתור ובכך חוסכת לנו זמן.
שבוע שעבר הוזמנתי למפגש בלוגריות של קופת חולים כללית בו הציגו לנו את החידושים באפליקציה של הקופה – חידושים חוסכי זמן:

1622780_10151974273442399_377747790_n

צילום: סטודיול'ה צילום – קרן דניאלי

"רופאי ילדים און־ליין" – גם בסמארטפון
שעת ערב מאוחרת, הצלחתם לפנות זמן איכות משותף, ובאמצע הצפייה בסרט בסלון אחד הילדים פורץ בבכי קורע לב, החום עולה, ניסיונות ההרגעה עולים בתוהו, ועליכם לקבל החלטה: האם לרוץ למוקד רפואה דחופה? למיון? או להמתין עד לפתיחת המרפאה בבוקר?
שירות "רופאי ילדים און־ליין" הוא שירות ייחודי הנותן מענה למצבים כאלה. השירות מאפשר להתייעץ עם מומחים ברפואת ילדים אשר נותנים הכוונה ומענה ראשוני בשעה שהמרפאות סגורות. הוא ניתן באמצעות שיחת וידאו המאפשרת לרופאי הילדים לראות את הילד ובכך להוסיף ממד חזותי התורם לשיפור יכולתו של הרופא להעריך את מצבו של הילד. הרופאים מחוברים לנתונים רפואיים עדכניים מתוך התיק הרפואי של הילד, ובאפשרותם להוציא, במידת הצורך, מרשמים והפניות.
מדי חודש פונים כ־10,000 הורים לשירות אשר ניתן בין 20:00 בערב ל־6:00 בבוקר או בסופי השבוע. לאחרונה הורחב השירות גם לסמארטפון, כך שרופא הילדים וההורים יכולים לראות זה את זה על צג המכשיר החכם. לאתר רופא ילדים און-ליין
ניתן לפנות לשירות באתר הכללית או באמצעות אפליקציית כללית לסמארטפון.

רוצים מידע על אבחנה רפואית?  לכללית יש מרשם מידע בעבורכם
בתום יום עבודה נוסף ורגע ולפני "המשמרת השנייה" עם הילדים, הספקתם לבקר אצל הרופא ולספר לו על כאבי הגב ועל המיגרנה. שאלתם את כל השאלות וקיבלתם את כל התשובות, אך ברגע שהגעתם הביתה הזיכרון קצת מתעתע, והמידע בראש מעט מבולבל. גם למצבים האלה מצאו בכללית פתרון: ישירות למייל האישי תקבלו מהרופא "מרשם מידע": מסמך מפורט, מתוקף ומהימן שכולל את כל המידע הרפואי הרלוונטי לאבחנה ואף מידע על התרופות שרשם הרופא. כל מה שצריך לדעת – ישירות במייל.

זימון תורים, חידוש מרשמים והפניות – בכל זמן ומכל מקום
סוף־סוף נמצא רגע של פנאי ונכנסתם לתיק הרפואי האישי שלכם? באפשרותכם לראות בו את תוצאות הבדיקות האחרונות שעשיתם, לזמן תורים ולבטל אותם ללא צורך בסיסמה, להפנות בקשה, לקבל הפניות והתחייבויות (טופס 17), לקבל אישור מחלה, לחדש מרשמים למחלות כרוניות ולקבל מידע רפואי כללי ואישי

more…

Comments

comments

לילה ורוד עם נקודות אדומות

 gaya1

אפשר לומר שעד שגאיה הייתה בת שבעה חודשים ישנתי לא רע (לא כולל החודש הראשון שהיה טירוף מוחלט) אבל אז משהו השתבש – כאבי צמחית שיניים, הטעימות שעשו לה בלאגנים בבטן או שאולי איזה שלב התפתחותי שמלווה בחרדת נטישה הפכו את כל עיניין הההרדמה לסיוט שיכול להמשך לפעמים גם שעתיים. אולי זה בכלל בגלל שהשווצתי כשהייתה בת חצי שנה שישנתי לילה שלם רצוף? מאז אגב זה לא קרה ואם היא מתעוררת רק פעם בלילה אני אומרת תודה. בלילות 'רגילים' היא מתעוררת כל שעתיים שלוש וזה מאוד מתיש.

אז קראתי, התייעצתי וניסיתי כל שיטה אפשרית. אפילו נתתי לה פעם לבכות עד שהתעייפה כי פשוט כבר לא יכולתי יותר. ולא, זה לא הלך ותהקצר זה רק נהיה גרוע יותר והבטחתי שלא משנה כמה יכאב לי הגב, כמה הידיים שלי שבורות, אני לא אתן לה לבכות ככה יותר אף פעם. יועצות השינה אמרו שכדאי לנתק את ההנקה מההרדמות ולהוציא מהמיטה את כל הצעצועים וליצור סביבה שקטה ורגועה ולתת לה להרדם במיטה בעצמה. באותו זמן כשהתחיל כל הבלאגן הזה גיליתי את טבלת חלנות השינה שמאוד עזרה לי וסדרה לי את כמות וזמני ההרדמות שלה.

more…

Comments

comments

קשקשת ברשת – איפה אמהות מדברות?

OD-AT722_MOM_TE_F_20121004121815

מי שמכיר אותי יודע שאני חיית רשת באופן כללי וחולת פייסבוק בפרט, אני מחוברת אליו באינפוזיה ולשמחתי אני גם מתפרנסת מיזה. כשהייתי ב"חופשת לידה" מיפיתי לאט לאט את כל קבוצות ועמודי הפייסבוק לאמהות, יש גם אפילו כמה לאבות שאתייחס גם אליהם, והחלטתי לחלוק את הממצאים לכל מי שאין לה כח לחרוש את הפייסבוק בשביל למצוא את זירות השיחה המעניינות, המבצעים השווים ושאר ירקות. אני באופן אישי לא מתחברת לפורומים אבל יש כמה מומלצים שאני מציצה בהם מדי פעם אבל לא פעילה בהם, אז בואו נסגור את הפינה הזאת עכשיו: פורום הריון ולידה – תמיכה בתפוז, יש בתפוז עוד לא מעט פורומים בנושא הורות/אמהות/הריון אבל הם מאוד סקטוריאליים או פחות פעילים, הפורומים של פורטל יולדת שתסלחו לי, למרות כל המידע והתנועה הערה שיש בו, הוא ממש כואב לי בעיניים ומחזיר אותי היישר לסוף שנות ה-90 (ולא בקטע טוב), וכמובן הפורום הכי פעיל ברשת – הריון ולידה בכיפה, האתר החברתי הגדול ביותר של המגזר הדתי.

ובחזרה לפייסוש, נתחיל באם כל הקבוצות הלא היא מאמאזון, שנכון לכתיבת שורות אלו חברות בה מעל ל-52K אמהות (וגם כמה נשות יח"צ/פרסום/שיווק שהן לא בהכרח אימהות), אליה הצטרפתי עוד כשהייתי בהריון, ומהר מאוד למדתי שאם אני מפרסמת שם סטטוס הוא נעלם תוך רגע בגלל התנועה הערה בקבוצה. למאמאזון יש את המקבילה הגברית שלה פאפזון, שבה חברים כמעט 3500 אבות ונראה לי שזו קבוצת האבות הגדולה ביותר. אני לא יודעת מה הולך שם ואיך כי כמובן – אין כניסה לאמהות.
more…

Comments

comments

קודם כל אמא

רגע לפני שגאיה התחילה לקשקש

רגע לפני שגאיה התחילה לקשקש

"קודם כל אמא" משפט שאף אמא לא אמרה מעולם, או לפחות לא אמא בתחילת דרכה, או שאולי זו רק אני שקצת שכחתי את עצמי מאז שהפכתי להיות אמא של. שבוע שעבר הזמינו אותי להתארח במפגש בלוגרים שלמרבה הפתעתי באמת כוון לאמהות ולא לתינוקות, של תותי במושב והולהמאמא במושב רשפון, במתחם חנויות בוטיק  באווירה כפרית-אירופאית משהו, הממוקמות לצד בית קפה, חוות סוסים ופינת חי. הבאתי איתי את גאיה ומסתבר שזו הייתה קצת טעות. המפגש החל בחמש וחצי וזו שעה שמתחילה להיות גבולית עבור תינוקת בת שנה. מצד שני, חשבתי שזה אחלה של פעילות אחהצ כדי לעייף אותה היטב ובניתי על זה שהיא תרדם בדרך חזרה. אבל איך אומרים? החיים קורים כשאתה מתכנן תוכניות. היא נרדמה לי בדרך לשם, תוך כדי שהיא יונקת ומרוב שלא רציתי להזיז אותה של תתעורר נתתי לה להמשיך לישון לי על הציצי. כשהגענו למושב עלינו על סבגייה (מהמורת מהירות? אין לי מושג, אני נהריינית) ואני חטפתי את הביס הראשון שלי ממנה. אין ספק, מעכשיו אני לא אשכח שיש לה כבר שיניים.

כמובן איך שהגענו היא התעוררה ומאותו הרגע היא הייתה מלאת אנרגיה כאילו מי ישמע כמה היא ישנה.. שמחתי לראות שאני לא האמא היחידה שהביאה את הזאטוטה שלה, לפחות יהיה לה עם מי לשחק. אבל בגיל הזה הם בעיקר משחקים עם עצמם, מה שהשאיר אותי ואת האמא השניה די מחוץ לכל מה שקרה באירוע. הביאו לשם מומחית פאנג שווי שהתחילה את המפגש במעיין דמיון מודרך בו כולם התבקשו לעצום את העיניים ולתהרכז בנשימה. זה הרגע שגאיה החליטה לנכון לפתוח את הפה ולהשוויץ בכל ההברות שהיא יודעת לצייץ "הא הא, גא גא , דה דה, טה טה, בה בה…" מזל שבמתחם הייתה חנות צעצועים ולקטנות היה עם מה לשחק.

ניצלתי את הזמן שהייתי שם ללכת לבדוק את החנות, שמאוד עיניינה אותי. אני ילדה ניצחית, אוהבת צעצועים וסרטי אנימציה של דיסני ופיקסאר ואני רק מחכה שגאיה קצת תגדל ואוכל לשחק איתה בצעצועים מגניבים ולחרוש איתה שוב ושוב את עידן הקרח, בת הים הקטנה, קונג פה פנדה, מלך האריות, מדגסקר… אני יכולה להמשיך עד אינסוף וגם הספרייה מוכנה ומחכה ליום המיוחל. בחזרה לחנות עם הצעצועים המגניבים – תותי במושב היא חנות לבגדים ואקססוריז מעוצבים ע"י מעצבים ישראלים לתינוקות, משחקי וינטז' מעץ, צעצועים מעוצבים ועוד.. אבל מה שהכי אהבתי בחנות זה את פינת ההחתלה בשירותים שנראו ממש כמו שירותים של בית (בית מעוצב, כן?) ובשידת ההחתלה היו חיתולים, מגבונים ומשחה, ממש שירותי VIB.

חנות תותי במושב

חנות תותי במושב

more…

Comments

comments