קודם כל אמא
"קודם כל אמא" משפט שאף אמא לא אמרה מעולם, או לפחות לא אמא בתחילת דרכה, או שאולי זו רק אני שקצת שכחתי את עצמי מאז שהפכתי להיות אמא של. שבוע שעבר הזמינו אותי להתארח במפגש בלוגרים שלמרבה הפתעתי באמת כוון לאמהות ולא לתינוקות, של תותי במושב והולהמאמא במושב רשפון, במתחם חנויות בוטיק באווירה כפרית-אירופאית משהו, הממוקמות לצד בית קפה, חוות סוסים ופינת חי. הבאתי איתי את גאיה ומסתבר שזו הייתה קצת טעות. המפגש החל בחמש וחצי וזו שעה שמתחילה להיות גבולית עבור תינוקת בת שנה. מצד שני, חשבתי שזה אחלה של פעילות אחהצ כדי לעייף אותה היטב ובניתי על זה שהיא תרדם בדרך חזרה. אבל איך אומרים? החיים קורים כשאתה מתכנן תוכניות. היא נרדמה לי בדרך לשם, תוך כדי שהיא יונקת ומרוב שלא רציתי להזיז אותה של תתעורר נתתי לה להמשיך לישון לי על הציצי. כשהגענו למושב עלינו על סבגייה (מהמורת מהירות? אין לי מושג, אני נהריינית) ואני חטפתי את הביס הראשון שלי ממנה. אין ספק, מעכשיו אני לא אשכח שיש לה כבר שיניים.
כמובן איך שהגענו היא התעוררה ומאותו הרגע היא הייתה מלאת אנרגיה כאילו מי ישמע כמה היא ישנה.. שמחתי לראות שאני לא האמא היחידה שהביאה את הזאטוטה שלה, לפחות יהיה לה עם מי לשחק. אבל בגיל הזה הם בעיקר משחקים עם עצמם, מה שהשאיר אותי ואת האמא השניה די מחוץ לכל מה שקרה באירוע. הביאו לשם מומחית פאנג שווי שהתחילה את המפגש במעיין דמיון מודרך בו כולם התבקשו לעצום את העיניים ולתהרכז בנשימה. זה הרגע שגאיה החליטה לנכון לפתוח את הפה ולהשוויץ בכל ההברות שהיא יודעת לצייץ "הא הא, גא גא , דה דה, טה טה, בה בה…" מזל שבמתחם הייתה חנות צעצועים ולקטנות היה עם מה לשחק.
ניצלתי את הזמן שהייתי שם ללכת לבדוק את החנות, שמאוד עיניינה אותי. אני ילדה ניצחית, אוהבת צעצועים וסרטי אנימציה של דיסני ופיקסאר ואני רק מחכה שגאיה קצת תגדל ואוכל לשחק איתה בצעצועים מגניבים ולחרוש איתה שוב ושוב את עידן הקרח, בת הים הקטנה, קונג פה פנדה, מלך האריות, מדגסקר… אני יכולה להמשיך עד אינסוף וגם הספרייה מוכנה ומחכה ליום המיוחל. בחזרה לחנות עם הצעצועים המגניבים – תותי במושב היא חנות לבגדים ואקססוריז מעוצבים ע"י מעצבים ישראלים לתינוקות, משחקי וינטז' מעץ, צעצועים מעוצבים ועוד.. אבל מה שהכי אהבתי בחנות זה את פינת ההחתלה בשירותים שנראו ממש כמו שירותים של בית (בית מעוצב, כן?) ובשידת ההחתלה היו חיתולים, מגבונים ומשחה, ממש שירותי VIB.
המפגש עצמו התקיים בחנות הסמוכה שהיא בעצם גלריה של המותג הולהמאמא שהוא מותג ששם את האמא במרכז, בניגוד לסביבה (ולאמא עצמה) שבאופן טבעי שמה קודם כל את התינוק בראש סדר העדיפויות. מאחורי המותג כמובן עומדת אמא שאת דרכה החלה בעיצוב תיקי החתלה בדגש על כך שהתיק לא יראה כמו תיק החתלה מבחוץ אבל כן יספק את כל הצרכים (גודל, נפח חלוקת תאים…).למותג ישנה קולקציית תכשיטי אימהות שהמציאה את החמסה מחדש – שרשראות, צמידים, עגילים ותליוני עגלה שבכולם מסתתרת איזו חמסה קטנה אבל בצורה אלגנטית ועכשווית.
כבלוגרית קיבלתי שרשרת מתנה שהיא חלק מקולקצייה בדמותן של ארבע אמהות אשר כל אחת מהן אוצרת בתוכה חזקות נשיות ייחודיות יחד עם סיפור המייחד אותה בלבד: ההודית בעלת האינטואיציה, היפנית בעלת החכמה והאסרטיביות, הסינית שמשרה ההרמוניה והמזרח אירופאית בעלת הרכות והביתיות. זו פעם ראשונה שאני עונדת חמסה, בעיקר כי השרשרת יפה ופחות בגלל שאני מאמינה בקמעות. לפני הלידה הייתה לי שרשרת קריסטל שהייתה אמורה לשמור עלי או שקר כלשהו אחר שהמוכרת בתיאלנד סיפרה לי לפני כמה שנים טובות. כשהייתי בהריון היא נקרעה ובגלל שגם ככה הורדתי הרבה מהתכשיטים לקראת הלידה לא טרחתי לתקן אותה, וכך כנראה שלח לי היקום קמע חדש בדמות האמא הסינית שהגיע במארז מעוצב ומוקפד ובתוכו גם הסבר על הדמות: "האישה הסינית טובה ושובת לב, משרה אווירת נינוחות והרמוניה בסביבתה ומשמרת בקרבה את ניצוץ החיים והתמימות השובבית עימה נולדנו. כאימא, מעניקה הגנה על הלב ושומרת על אופטימיות, תוך דאגה אימהית מסורה." אני מקווה שעכשיו כל הדודות רגועות – יש לנו חמסה, טפו טפו טפו 🙂
תודה מיוחדת לאורנה מלכי לבנה על ההזמנה לאירוע ועל הצילומים המקסימים 🙂
תגובות אחרונות